בשיתוף בית בלב
11/03/2021

יש כאלו שהקורונה דווקא הייתה עבורם ברכה. מי בדיוק? קבלו

הסגרים והריחוק החברתי הובילו רבים מבני הגיל השלישי להיפגע מהבדידות. פתרון שהתגלה כמוצלח במיוחד היה המעבר למקום בו הפעילות נמשכה והם מצאו חברים חדשים. שתי דיירות שהגיעו ל"בית בלב" בימי הקורונה מסבירות מה הוביל אותן לצעד הזה ומדוע הן מרוצות במיוחד

תתקשו למצוא אדם, בישראל או אפילו ברחבי העולם, שחייו לא השתנו בשנה האחרונה בדרך זו או אחרת, בשל מגפת הקורונה. אלא שישנם כאלו שהשינוי אצלם היה משמעותי מזה של אחרים.

רבים מבני הגיל השלישי נאלצו להתמודד במהלך 2020 לא רק עם הצורך להישמר במיוחד מהקורונה, בשל היותם חלק מקבוצת הסיכון, אלא גם עם הבדידות. הסגרים לא הפסיקו להגיע וגם בהיעדרם, התבקשו בני הגיל השלישי להישאר ככל שניתן בבתים שלהם ולהימנע ממפגשים חברתיים, מה שגרם במקרים רבים לתחושות מעיקות והקשה עוד יותר את ההתמודדות עם המצב שנוצר.

זו הייתה אחת הסיבות שהובילה לא מעט מבני הגיל השלישי לקחת את ההחלטה ולבצע את המעבר לבתי דיור מוגן. קחו לדוגמה את עדנה צחורי רוזן, שהגיעה לבית אילדן מרשת "בית בלב" בקרית מוצקין בחודש ספטמבר החולף: "גרתי בנשר עם בעלי והיינו מאוד פעילים", היא מספרת. "תמיד הלכנו לסרטים, הצגות וקונצרטים וטיילנו בעולם. נהנינו מכל הטוב שיש ופתאום הוא נפטר, והתחילה הקורונה, אז גם לא יכולתי להיפגש עם חברים או לצאת לאירועי תרבות. טרפנו את העולם ובבת אחת, הקורונה טרפה אותנו".

בשלב זה, אומרת עדנה, היא הבינה שהיא גרה "לבד, עם ארבע קירות", למרות המשפחה התומכת שלה, שכולל שלוש בנות, שמונה נכדים ואפילו חמישה נינים: "התחלתי לחשוב איך אני שורדת בעולם הזה עם הקורונה".

למה לחיות לבד עם ארבע קירות כשאפשר ליהנות מחברה ופעילויות? עדנה צחורי (צילום: באדיבות המצולמים)

הייתה זו שיחה אקראית עם אחת מבנותיה שסיפקה את התשובה: "היא הציעה שאבדוק את האופציה של דיור מוגן, משהו שכלל לא עלה במחשבתי עד אז. חשבתי שזה ל'זקנים' ואני, בגיל 84, הרגשתי צעירה". למרות זאת, עדנה לא דחתה על הסף את הרעיון והחלה לבדוק מי האוכלוסייה שתמצא בדיור המוגן ומה המשמעות הכלכלית של מעבר: "בסוף הגעתי לבית אילדן לביקור וגיליתי עולם חדש - אנשים פעילים, יוצרים, נהנים, שוחים בבריכה. כל זה, בזמן שהעולם שלי, שבחוץ, סגור לגמרי. זה נראה נהדר".

גם ג'נט סולומון נזקקה לזמן מה עד שקיבלה את ההחלטה: "גרתי במשך שנים במרחק כמה רחובות מבית בלב ברמת השרון", היא אומרת. "והיו לי חברות שכבר התגוררו כאן, אז המקום לא היה זר לי, אבל בכל פעם ששקלתי את המעבר לאורך השנים, דחיתי את ההחלטה כי היה לי קל להישאר בבית".

בשלב מסוים, הבינה ג'נט שהקל הזה הופך למעט יותר קשה מהרגיל וב-5 באוקטובר, זמן קצר אחרי הסגר השני של ראש השנה, היא עשתה את הצעד: "נמאס לי להיות לבד ושהיתי בבית יותר מהרגיל בתקופה ההיא, אז ארזתי הכל ועברתי לדירה החדשה ואני חייבת לומר שזה עלה על כל הציפיות שלי. חשבתי שיהיה לי קצת יותר קל בבית בלב, ולא האמנתי עד כמה יהיה לי יותר קל וטוב כאן. גיליתי מקום קטן ואינטימי, עם צוות שדואג לכל דבר שהדיירים צריכים".

בדירה החדשה, הצוות סייע לג'נט לסדר את הדברים הקרובים לליבה, כמו תמונות, "ועכשיו יש לי מקום שנוח לי להיות בו, מעטפת ביטחון רפואית עם זמינות לרופאים ואחיות אם אני צריכה, ותעסוקה יומיומית, כמו התעמלות, חוגים, אומנויות שונות, חיי חברה ותוכניות מיוחדות בכל ערב".

הדירה מאורגנת באהבה, ואפשר למצוא שילוב מושלם בין פרטיות לקהילה. ג'נט סולומון (צילום: בית בלב)

עדנה מצדה מעידה שגם היא הופתעה לטובה: "פגשתי חבורת אנשים בני גילי, פעילים כמוני, והם סיפקו המון תמיכה חברית. יש לי פרטיות בדירה, אבל אם אני רוצה, אף פעם לא אהיה לבד כאן. אני גם משתתפת בחוגים שלא חלמתי מעולם שיש לי כישרונות בהם - ציור, כתיבה יוצרת, אינטליגנציה רגשית ועוד".

הקליטה של עדנה עברה בקלות, אפילו בימי קורונה, בזכות דיירת ותיקה בבית בלב, שעזרה לה להיכנס לעניינים ולהכיר את הפינות השונות ברחבי הבית: "היא חיברה אותי למקום וכבר היום, למרות שאני יחסית חדשה, אני עוזרת לקלוט מישהי אחרת. גם היא אמרה לי שהיא עברה לכאן ממניעים דומים, כדי לברוח מהבדידות ולהיות עם אנשים אחרים".

ומה המסר שלהן למי שמתלבט האם דווקא הקורונה היא הרגע הנכון לעבור לדיור המוגן? "יש לי ידיד שעבר לכאן יום אחרי וכל הזמן אומר שעדיף לו להיות כאן מאשר בבית המקורי שלו", מצהירה עדנה. "המקום הזה שוקק חיים, בלי שום מגבלות חוץ מהמסכות שאנחנו מקפידים עליהן. אז אני אומרת לאנשים - תעזו ותנסו, כי זה כיף. אני מאושרת כאן וזה טוב גם למשפחה שלי, שיודעת שהיא לא צריכה לדאוג לי ביומיום".

"אני יכולה לספר למישהו על כל מה שטוב בדיור המוגן", מסכמת ג'נט, "אבל בסוף זה תלוי באישיות של כל אחד. יש כאלו שמפחדים יותר לעזוב את הבית, אז כדאי שיידעו שאפשר גם לבוא ולהתנסות, לפני שמחליטים. בסופו של דבר, כל אחד צריך לשכנע את עצמו ולהיות שלם עם עצמו בנוגע למעבר. כמובן שאני מרוצה מההחלטה שלי".

  • בית בלב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully